תנ"ך על הפרק - תהילים ה - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים ה

572 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֥חַ אֶֽל־הַנְּחִיל֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה ׀ יְהוָ֗ה בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי׃הַקְשִׁ֤יבָה ׀ לְק֬וֹל שַׁוְעִ֗י מַלְכִּ֥י וֵאלֹהָ֑י כִּֽי־אֵ֝לֶ֗יךָ אֶתְפַּלָּֽל׃יְֽהוָ֗ה בֹּ֭קֶר תִּשְׁמַ֣ע קוֹלִ֑י בֹּ֥קֶר אֶֽעֱרָךְ־לְ֝ךָ֗ וַאֲצַפֶּֽה׃כִּ֤י ׀ לֹ֤א אֵֽל־חָפֵ֘ץ רֶ֥שַׁע ׀ אָ֑תָּה לֹ֖א יְגֻרְךָ֣ רָֽע׃לֹֽא־יִתְיַצְּב֣וּ הֽ֭וֹלְלִים לְנֶ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ שָׂ֝נֵ֗אתָ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃תְּאַבֵּד֮ דֹּבְרֵ֪י כָ֫זָ֥ב אִישׁ־דָּמִ֥ים וּמִרְמָ֗ה יְתָ֘עֵ֥ב ׀ יְהוָֽה׃וַאֲנִ֗י בְּרֹ֣ב חַ֭סְדְּךָ אָב֣וֹא בֵיתֶ֑ךָ אֶשְׁתַּחֲוֶ֥ה אֶל־הֵֽיכַל־קָ֝דְשְׁךָ֗ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃יְהוָ֤ה ׀ נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ לְמַ֥עַן שׁוֹרְרָ֑יהושרהַיְשַׁ֖רלְפָנַ֣י דַּרְכֶּֽךָ׃כִּ֤י אֵ֪ין בְּפִ֡יהוּ נְכוֹנָה֮ קִרְבָּ֪ם הַ֫וּ֥וֹת קֶֽבֶר־פָּת֥וּחַ גְּרוֹנָ֑ם לְ֝שׁוֹנָ֗ם יַחֲלִֽיקוּן׃הַֽאֲשִׁימֵ֨ם ׀ אֱ‍ֽלֹהִ֗ים יִפְּלוּ֮ מִֽמֹּעֲצ֪וֹתֵ֫יהֶ֥ם בְּרֹ֣ב פִּ֭שְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵ֑מוֹ כִּי־מָ֥רוּ בָֽךְ׃וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֪וֹסֵי בָ֡ךְ לְעוֹלָ֣ם יְ֭רַנֵּנוּ וְתָסֵ֣ךְ עָלֵ֑ימוֹ וְֽיַעְלְצ֥וּ בְ֝ךָ֗ אֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃כִּֽי־אַתָּה֮ תְּבָרֵ֪ךְ צַ֫דִּ֥יק יְהוָ֑ה כַּ֝צִּנָּ֗ה רָצ֥וֹן תַּעְטְרֶֽנּוּ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

אל הנחילות. פירש בספר ארץ החיים נחילות תורה שבכתב ותורה שבעל פה ע"ש וכפי דבריו אפשר דלהכי נקט אמרי האזינה ה' בינה הגיגי דכנגד תושב"כ נקט אמרי האזינה ה'. וכנגד שבע"פ שצריך להבין דבר מתוך דבר בינה הגיגי ויען דסגולת התורה שתפלתו נשמעת כמשז"ל וכמו שכתבנו בסמוך אמר הקשיבה לקול שועי וכו'. א"נ אפשר במ"ש מז"ה חסד לאברהם ז"ל מעיין שני עין הקורא נהר י"א דאין אותיות התורה אותיות הסכמיים שיובן כונת המדבר בהם אך הם אותיות רוחניות פנימיות כי כל אות רומזת בצורתה רוחניות ידוע מבחינות הספירות ולכל אות יש רוחניות ואור נכבד אצול מעצם הספירות משתלשל עד שיגיע האור ההוא באות ההוא ומהבל פיו תהיין צורות קדושות עליונות מתקשרות בשרשן וכשיזכיר האדם תיבה מהתיבות יניע כח האותיות המצרפות בה ומסיבת תנועת כחות ההם והכאתם זה בזה עוד יתהוה בהבל פיו רוחניות ומציאות חדש והוא כהרכבת המרקחות זהת"ד בקיצור וממילא רווחא חקירת הראשונים דמאחר שהש"י בוחן לב חוקר כליות אמאי צריך להתפלל בביטוי שפתים ותיסגי דמי שיש לו לבקש מהקב"ה יחשוב בלבו שאלתו ויכוין לבו וה' ימלא משאלות לבו אם ראוי לכך ובזה היה מתקדש שמו כביכול ואי גברא לא חזי אף שיתפלל בקול אין דבריו נשמעים וכבר כתבו המפרשים תירוץ לזה. אך על פי האמור יש טוב טעם כי בהוצאת התיבות כתקנן מעורר רוחניות ומניע כחות האותיות המצטרפות ותנועתם והכאתם זה בזה יתהוו אורות חדשות לא שערום המתפללים. ואפשר שזה כונת קראין אמרי האזינה ה' היינו גופן של דברי שאלתי ומלבד זה בינה הגיגי אתה לבדך מה יתהוה ומה יצא מהאותיות הקדושות הקשיבה לקול שועי כי אתה יודע היכן הדברים מגיעים ומה מעוררים. וכי תימא מהיכן ידעת זה לז"א מלכי ואלהי כי אליך אתפלל וצריך להתפלל בפה ואמאי אלא מוכרח שהטעם שמתהוים אורות חדשות והיינו דקאמרן בינה הגיגי:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך